גרביון כהצהרה מהפכנית - מסע היסטורי

המוצר הנפלא הזה, הוא פריט אופנה חיוני לכל אחת, בטח ובטח בעונת הסתיו והחורף. הוא מחמם לנו את הרגליים ובזכותו, אנו יכולות ללבוש את השמלות והחצאיות אותן אנו כל כך אוהבות.

כמה כיף שחשבו עלינו ועל הצרכים שלנו.

היה אפשר לחשוב כי אישה חשבה לייצר אותו, נכון? אז זהו, שלא.

על פי ספרי ההיסטוריה, בשנת 1959, אלן גאנט נסע ברכבת הלילה עם אשתו ההרה, את'ל בון גאנט, לצפון קרוליינה. 

הם בדיוק חזרו ממצעד יום ההודיה ואת'ל הודיעה לבעלה כי זהו הטיול האחרון שהיא עושה עד ללידת התינוק, כיוון שאופן הלבוש המצופה מהנשים בעת יציאה לרחוב, אינו נוח בעליל.

כאישה הרה, את'ל לבשה גרביים גבוהות, ביריות וחגורה.

בתגובה, אלן חשב על רעיון וביקש מאשתו לבצע ניסוי. הוא ביקש מאת'ל לתפור זוג גרביים מבד התחתונים. היא אכן עשתה זאת ואף הרגישה בהם די נוח.

אלן החליט כי הוא לוקח את אב הטיפוס לחנות הבגדים בה עבד ומצא דרך פרקטית לסרוג גרביונים במכונה מיוחדת עם חוט שאינו נמתח.

כמו כל דבר חדש, לא הכל היה מושלם בתחילת הדרך והתהליך היה בסגנון ניסוי וטעייה. דמיינו שהייתן צריכות ליצור בזמנו פריט לבוש בסריגה שאמור להתאים לכל אורך הרגליים ועד המותניים של נשים רבות ומגוונות. 

אכן, משימה לא פשוטה.

אז בהתחלה, הם היו מגיעים בערך עד לסנטר, הם היו אלסטיים כל כך, שכל הגוף היה יכול להיכנס פנימה. 

לאט לאט, הבינו כי צריך מעצור קטן באזור המותניים ויצרו מעין כיווץ. אך עדיין, לכל אישה שהייתה רגילה ללבוש גרביים עד הירך, היה מאוד מוזר לראות עצמה במראה עם גרביונים עד מעל למותניים. ככל הנראה, המראה שיעשע אותן עד מאוד.

אבל למרות שהגרביונים החדשים היו נוחים, רק עם עליית החצאיות האמצעיות באמצע שנות ה -60 התחילו גרביונים להפוך לפופולריים באמת. 

ברגע שדוגמניות כמו טוויגי וג'ין שרימפטון לבשו את המיני והוסיפו גרביונים, קונות צעירות מיהרו לחנות כלבו כדי להשיג זוגות משלהן. חלק מהסיבה לכך היה בגלל אורך חצאית המיני החושף את הירכיים בעת התכופפות או שילוב רגליים, ובאותה העת לא היה ראוי שחגורת בירית תציץ מתחת למיני קצר.

אם כך, לא רק שהגרביונים היו מוצר נוח כל כך לנשים, אל גם התוו אופנה חדשה, צעירה ותוססת.

נשים צעירות לבשו גרסאות מיני של חצאיות אמותיהן בשנות ה -50, אבל שנות ה -60 הביאו בגדים שהיו שייכים באופן מובהק לדור חדש. בשנות השישים, ממוצע גיל הנישואין האמריקאי לנשים היה 20, והגיל הממוצע ללידת תינוק היה 21. 

אך הצעירות המשתתפות בגל המהפכני של התקופה, דחו לעתים קרובות את הציפייה שיהפכו לנשים ולאמהות בשלב מוקדם כל כך ומלתחותיהן, כמובן, שיקפו את הרעיון.

מאז, ישנו לנו את המוצר המדהים הזה, משופר לעילא ולעילא. לא רק שנוכל למצוא אותו במגוון מידות, צבעים והדפסים, נוכל אף למצוא גרביונים חזקים כל כך, שאינם נקעים לעולם, מאותו החומר האלסטי האהוב שיושב לנו צמוד על הרגליים.